Tomer Cohen

<a href="http://tomercohen.com">Blog lives here</a>

לעבור ללינוקס

with 22 comments

שלומי ישראל כתב מאמר על הסכנות בהעברת משתמשים ללינוקס מבחינת צורת תפיסתם את המערכת. בגדול אני מסכים איתו. כיום לינוקס מוכרת כמערכת למשתמשים מקצועיים בלבד, והמשתמש הממוצע ילך לאיבוד במאמציו ללמוד ולהכיר את המערכת, ועשוי לוותר עליה מהר מאד.

כמשתמש באובונטו, אני רואה מערכת שיכולה להחליף את ווינדוס גם בקרב משתמשים שלא יצליחו לשלוט בכל כלי שורת הפקודה של לינוקס (וסט תוכנות שורת הפקודה של לינוקס הרבה יותר עשיר מהמקבילה שלו בווינדוס), אבל המעבר לא יהיה קל.

לינוקס כיום הרבה יותר בשלה לשולחן העבודה מאשר לפני שנים ספורות, גם מבחינת דעת הקהל בארץ. הבעיה היא שמעבר משתמשים למערכת לפני שהם מכירים אותה ואת מגבלותיה עלול לגרום לדעת קהל שלילית בקרב משתמשים אלו, ואולי אף לפגיעה באחוז המהגרים בשנה. מאחר ומדובר במשתמשים רגילים, אני מניח כי
מעבר ללינוקס צריך להיות הדרגתי, וכלל לא להיות "מעבר", אלא רק עוד שינוי בשרשרת של שינויים מבחינת המשתמש. תוכנות עוגן רבות של לינוקס זמינות למשתמשי ווינדוס. אפשר למנות תוכנות כגון פיירפוקס ואופן־אופיס כתוכנות איכותיות ומוכרות שיכולות לעבוד גם על ווינדוס. כיום אנחנו רואים משתמשי פיירפוקס רבים בארץ, שבחרו בדפדפן זה בגלל יתרונות כאלה ואחרים על הדפדפן המקביל של מייקרוסופט. אני פחות מכיר את סוגיית אופן־אופיס, אבל אני מניח ומקווה שהמצב שם דומה ויש בסיס משתמשים נכבד גם בקרב משתמשי ווינדוס.

לאחר פרק זמן המשתמש שלנו מתחיל להתעניין בקוד הפתוח וביתרונותיו על־פני תוכנות רגילות. אפשר להמליץ לו על תוכנות נוספות שיכולות לשפר לו את חווית השימוש בווינדוס (Miranda או Gaim כתוכנות מסרים מידיים, 7Zip לעבודה עם קבצים דחוסים במקום winzip ודומותיה, Gimp במקום Photoshop וכדומה), כשהמטרה בסופו של דבר היא סביבת ווינדוס נקייה מתוכנות "סגורות".כאשר ישנו שימוש בתוכנות פתוחות באופן בלעדי, המשתמש עצמו יתחיל להתעניין במעבר לסביבה פתוחה, במיוחד אם יש לה כמה יתרונות שאין למערכת הנוכחית שלו. אל לנו לרוץ ולהסביר לו איך לבצע את ההתקנה, אלא לוודא שהוא מכיר את היתרונות והחסרונות הטמונים בכך, את דרך העבודה של לינוקס וכמובן צורת ההתקנה. משתמש שיתקין לינוקס ויתאכזב עשוי מאד שלא לחזור למערכת זו בעתיד, גם אם יובטח לו שמערכת ההפעלה השתפרה והבעיות שלו לא קיימות יותר.

כדי להקל את המעבר, כדי שבשלב הראשון המשתמש לא ישמיד את המחשב שלו. אפשר להשתמש במכונת לינוקס וירטואלית, להפעיל את המחשב מדיסק LiveCD או אפילו להשתמש בהתקנת לינוקס ידידותית לווינדוס. יש להדגיש למשתמש את ההבדל בין הפעלת לינוקס בדרכים אלו לבין התקנה אמיתית, כדי שהוא לא יתבאס מהבעיתיות שבדרכי עבודה אלו (איטיות, חוסר יכולת שמירת קבצים, חוסר יכולת הוספה ושימוש בתכונות מסויימות וכו').

רק כשהמשתמש מספיק מנוסה ובטוח שברצונו לצלול ללינוקס אפשר לתת לו לעבור, רצוי מאד בסיוע של משתמש לינוקס מנוסה מספיק. מאחר והתקנת לינוקס שונה מהתקנת גירסה חדשה של ווינדוס, וצורת העבודה בלינוקס עשוייה להיות מבלבלת את המשתמש, יש צורך במסייע סבלני לדרישות המשתמש. אותו מסייע לא חייב להיות צמוד למשתמש בכל עת, וכתובת דוא"ל או מספר טלפון עשויים להספיק, העיקר שהמשתמש ירגיש שיש לו למי לפנות ובמי להיעזר, ושזה לא יהיה מקום המוני כמו פורום בו המשתמש עשוי שלא להרגיש בנוח עם שאלות מגוחכות (ועלול אף לזכות בתשובות בהתאם).

אובונטו לינוקס היא המערכת שלמיטב ידיעתי הכי תואמת את הדרישות שלי. המערכת מגיעה בדיסק אחד בודד במקום כמו נכבדה של דיסקים, וניתן לקבל דיסק "מקורי" בדואר. התברר לי כי לתת למישהו דיסק התקנה מקורי של לינוקס יש יתרונות על־פני דיסק משוכפל/צרוב, שכן המשתמש רגיל כי תוכנות בעלות הדפס ואריזה מסופקות בדרך־כלל תמורת סכום כספי נכבד, ולא בחינם ובאופן חוקי (וכנראה גם לנדיבות של חלוקת הדיסקים יש איזשהי השפעה). אובונטו מגיעה על דיסק שכולל גירסאות לווינדוס לתוכנות הבולטות, כך שגם משתמש ווינדוס ממוצע עשוי למצוא שימוש בדיסק. לאחר צבירת נסיון עם תוכנות לינוקס טיפוסיות, המשתמש יכול לנסות את ההפעלה של הדיסק על־פני סביבהשלא כוללת התקנה ולראות את יכולות המערכת (או את הדימיון הרב בין כל מערכות ההפעלה הקיימות), ורק כשהוא מרגיש מוכן הוא יכול להזניק את תוכנית ההתקנה מהדיסק ולקבל מערכת לינוקס שלמה בכונן הקשיח.

מודעות פרסומת

Written by Tomer Cohen

אפריל 27, 2007 בשעה 15:54

פורסם בלינוקס

22 תגובות

Subscribe to comments with RSS.

  1. תומר,
    מבחינתי המעבר לאובונטו היה חלק די טבעי שרציתי לעשות הרבה זמן ולא היתה לי את המוטיבציה עד שהרסתי את המחשב (חומרה ולא תוכנה) והייתי צריך להתקין מחשב חדש. ברגע שהגיע השלב הזה התעקשתי לקבל מחשב ללא מערכת הפעלה (Dell נייד) ואז התקנתי (או אחי הקטן התקין, ליתר דיוק) את אובונטו.

    את רוב ההרגלים שלי לעבוד עם שורת פקודה לא זנחתי (כך גם עבדתי בוינדוס, זכר לימים עברו בדוס) אבל היה קשה לי עם השינויים בקיצורי המקלדת (לדוגמא Alt-F2 במקום Super-R וכדומה). למעט זה והעובדות שאי אפשר לנקד אותיות ואי אפשר ללחוץ Ctrl-V כשאתה במצב עברית ולצפות שזה יעבוד, הכל בסדר.

    אם יש לך פתרונות לאלו אני אשמח.

    אבל מיגרציה לאובונטו צריכה להיות בצורה של קפיצה למים ולא תוך כדי שיש לך את האפשרות 'לחזור' לחלונות, שכן אז משתמשים לא באמת יטרחו להכיר את המערכת וכשיש בעיות הם לא יתמודדו (את הדרייברים של הNdiswrapper למדתי איך מקמפלים לבד)

    יהונתן

    אפריל 27, 2007 at 17:23

  2. ניקוד: הדרך הפשוטה ביותר היא להתקין מקלדת Israel Lyx ואז יש לך את מרבית המקשים הללו במיקום של האותיות הגדולות באנגלית. לדעתי זה יותר נוח מאשר בווינדוס אחרי שמתרגלים.

    בקשר לקישורי מקשים, אפשר למפות את אלט-F2 לכל מקש אחר, דרך Keyboard Shortcuts.

    מעבר נוסח צלילה ללינוקס מתאים לאנשים שבטוחים שיצליחו להסתדר עם מערכת ההפעלה, ולרוב אלו משתמשים כבדים, שידעו איך לפתור בעיות לא פשוטות, ואת מי צריך לנער אם לא מקבלים תשובה מספקת. משתמשים אחרים היו עוזבים הכל ופורשים ברגע שהם מבינים שאין דרייבר לכרטיס האלחוט, וכלל לא יגיעו לשלב של חיפוש הפתרונים ובניית מעקפים לבעיה.

    תומר

    אפריל 27, 2007 at 17:47

  3. ומה עם לדאוג שהקיצורים יעבדו גם כשאני במצב עברית?

    יהונתן

    אפריל 27, 2007 at 17:58

  4. שאלה טובה, אין לי מושג. אני עובר לאנגלית ואז הם פועלים אצלי מצויין.

    תומר

    אפריל 27, 2007 at 18:00

  5. השאלה האמיתית היא למה לעבור ללינוקס. אם יש לי וינדוס, אין לי שום סיבה לעבור ללינוקס. המועד היחידי בו אני עשוי לשקול מעבר ללינוקס הוא כאשר עומדת על הפרק אפשרות שידרוג של מערכת ההפעלה. וכאשר אני משדרג אני לא עושה את זה על מחשב נקי אלא יש לי תוכנות למיניהן שאני כבר עובד איתן ורוצה להמשיך לעבוד איתן ואם אין וורד (דוגמא מקרית) ללינוקס אז אין מצב שאני אעבור ללינוקס.

    זה נכון שיש תוכנות בשם זהה ללינוקס ולווינדוס, אבל מי שמשתמש בשועל בוינדוס מהר מאוד יגלה שתוסף הIE שלו לא עובד בלינוקס, אז מה זה עזר לו שהשם של התוכנה זהה?

    לדעתי לינוקס יכולה לשמש אלטרנטיבה לוינדוס רק אצל המשתמש שקונה מחשב בפעם הראשונה ומוכן להתפשר על מספר התוכנות שהוא יכול להפעיל בשביל המחיר. כל זאת עד ליום בו לינוקס תגיע ל10% מהמחשבים הבייתיים או שאחת ההפצות תתחיל לתמוך בDRM כלשהו שיאפשר לבית תוכנה להתפרנס מפיתוח תוכנה "ביתיות" ללינוקס.
    במצב הנוכחי איש לא יפתח למטרות רווח תוכנה שניתן למכור אותה ללקוח ביתי אחד בלבד, ולינוקס תמשיך לסבול מנחיתות במספר התוכנות שניתן להריץ עליה.

    מרק ק.

    אפריל 27, 2007 at 18:02

  6. אבל להחליף בין השפות הופך שימוש במקשי קיצור בעת שכותבים מסמך בעברית לבלתי אפשרי ולכן לחוסר יעילות בעבודה. חייב להיות לזה פתרון, לא?

    יהונתן

    אפריל 27, 2007 at 18:05

  7. מרק: מתי פעם אחרונה השתמשת בלינוקס? ללינוקס יש יתרונות (אבטחה, למשל) וחסרונות (אינטרנט אקספלורר נחשב כחיסרון?), אבל בסך הכל זו מערכת הפעלה רגילה לחלוטין, שיכולה לספק כמעט כל משתמש אחרי תקופת התרגלות קצרה.

    אני ממש לא אתפלא אם יתברר פתאום ש־IETab לא יכול לרוץ על ויסטה. אז מה, זה אומר שלנצח אתה תישאר עם חלונות אקספי? למקיסטים יש בעיה דומה – גם הם רוצים מידי פעם להפעיל תוכנות של מערכות הפעלה אחרות. יש להם את Boot Camp ואת Parallels, שלשתיהן קיימות מקבילות בעולם הלינוקס – Lilo/Grub ו־Qemu/VMWARE. אז מה, להם מותר רק כי זה מקינטוש?

    תומר

    אפריל 27, 2007 at 18:19

  8. יהונתן: אתה מדבר על הבאג בפיירפוקס?
    https://bugzilla.mozilla.org/show_bug.cgi?id=69230

    תומר

    אפריל 27, 2007 at 18:24

  9. כן,
    אבל גם בׂׂGimp הבעיה מופיעה, ועכשיו כשהתקנתי את Hebrew Lyx אני מבין שאני יכול לנקד אבל אני לא יכול ללחוץ Capslock באמצע שאני כותב בעברית כדי לכתוב משהו באנגלית.

    אנשי לינוקס שכמותכם,
    אי אפשר לסדר מערכת הפעלה שעובדת כמו שצריך?

    (‎אדר אמרה לי פעם שאם מקללים את לינוקס ומאיימים לחזור לחלונות אז המתכנתנים נעלבים וכותבים לזה פתרון).

    יהונתן

    אפריל 27, 2007 at 18:36

  10. מה זה קאפס לוק? עוד לא העיפו את המקש הזה מהמקלדת? צריך לטפל בכל אדם שמשתמש בו כדי להכניס מילים באנגלית (ובאותיות גדולות!!!) באמצע משפט בעברית. מזל שאין לנו בעברית את סוגיית האותיות הגדולות.

    תומר

    אפריל 27, 2007 at 18:48

  11. אז שיפט והאותיות. זה אותו דבר מבחינתי.

    יהונתן

    אפריל 27, 2007 at 18:50

  12. אנגלית זו שפה אחרת. אתה אמור להחליף שפה כדי לכתוב באנגלית. להזכירך, אנחנו לא אוהבים אנשים שצועקים באותיות גדולות. 8)

    תומר

    אפריל 27, 2007 at 18:52

  13. אבל אם אני רוצה להגיד שבGIMP זה לא עובד אני לא צריך להחליף שפה. להזכירך, אנחנו גם לא אוהבים אנשים שמסירים לינוקס כי היא לא מאפשרת להם לעשות את זה (או לסגור טאב ישר אחרי טוקבק זועם).

    ובכלל, איך אני פשוט כותב LAYOUT משל עצמי כדי לסדר את הבעיה הזו? נראה לי הרבה יותר קל.

    ונראה לי שבאחד הנסיונות, כשהתקנתי את Israel Phonetic הבנתי שבאנגלית פונטית יש נטיה לצלילים להיות אחד ימינה מהמקש של הצליל בעברית. נניח M הוא מ, שנמצא בסך הכל מקש לידו וS הוא ש שנמצא אחד משמאלו, D מתפקד כד' שנמצא משמאלו וכדומה (זה לא תמיד נכון, אבל לא חסרים).

    אולי אתם הלינוקסאים יכולים לפתור לי את הבעיה וגם אולי לבוא לסדר לי את הבית, מאוד מבולגן כאן?

    יהונתן

    אפריל 27, 2007 at 18:58

  14. לא יודע למה בכלל יש שם את המקלדת הפונטית הזו. זה סתם מבלבל, וקרה לי שאדם שאיננו דובר עברית הוציא ממנה את פריסת התווים כי הוא חשב שזו הפריסה הנכונה של עברית. המקשים מסודרים על המקלדת בצורה סטטיסטית שתמנע התנגשויות בין הזרועות של מכונת הכתיבה שלך, יכול להיות שזה מקור הדימיון בין שתי הפריסות.

    בכל מקרה, אני זוכר שמישהו כבר הכין פריסה שעונה לצרכים שלך, צריך להריץ חיפוש בגוגל.

    אנחנו מוכנים לבוא לעשות לך ניקיון בנוסח קוד פתוח. את כל הדברים השימושיים נשים מחוץ לבית לרווחת הכלל, ונעשה מאש-אפ בין השואב לאקווריום.

    תומר

    אפריל 27, 2007 at 19:06

  15. א. אתה מניח שיש אקוואריום. שואב יש, אבל הוא בעיקר מפיק רעש.
    ב. הדברים השימושיים שלי? רואים שלא היית אצלי בבית. הדבר השימושי היחיד שיש לי בבית זה מקלחת. כל השאר הוא ממש ממש לא יעיל; את הספרים שלי אף אחד לא יקרא גם אם ישלמו לו, והמחשב הנייח שלי כל כך ישן שהוא גורם לי להתבייש לפעמים כשאני רואה אנשים תורמים מחשבים חדשים ממנו בשלוש-ארבע שנים לצדקה כ"מחשב הישן שלהם" (פנטיום 3 800 – אני עדיין עובד עליו).
    ג. כמה אתם לוקחים?

    יהונתן

    אפריל 27, 2007 at 19:11

  16. לא משנה. נעשה איזה KillerApp מהשואב. פנטיום 3 800 מה"צ זה ישן? זה יכול להיות אחלה שרת אינטרנט.

    תומר

    אפריל 27, 2007 at 19:20

  17. שרת אינטרנט תעשה מהשואב אבק שלך,
    הפנטיום שלוש שלי מריץ פלוק ופנדורה ומשמיע מוזיקה בדירה כדי להרשים בחורות בטעם אקלקטי. אני חושב ששרת סקס יותר חשוב.

    יהונתן

    אפריל 27, 2007 at 19:40

  18. יהונתן, מספר דברים. הרעיון עם Lyx זה שכשאשר אתה לוחץ על shift אתה תוכל להכניס נִקוּד אֶל הָטֶקְסְט שֶלְךָ. זה יהיה קצת מוזר אם תוכל להכניס גם אותיות גדולות וגם ניקוד כאשר אתה לוחץ על shift, לא?

    לגבי קיצורי מקשים, עם גימפ הבעיה לא אמורה לקרות (ותאמין לי שבגימפ אני משתמש הרבה). המקום היחידי שראיתי את זה היה במוצרי מוזילה (היה עוד מקום נדמה לי).

    מרק, זה בדיוק על מה שכתבתי במאמר שלי. אתה לא צריך לעבור ללינוקס, אתה יכול להתקין אותו במקביל, עד שתתרגל. אתה לא צריך להגיד שלום לחלונות.

    בעניין הכסף, אז לידיעתך אפשר לעשות הרבה כסף מתוכנה חופשית. רק בדוק את Red-Hat ואת נובל (אם אי אפשר להרוויח מלינוקס איך נובל הרוויחה 13 מיליון דולר בהכנסות מפלטפורמת הלינוקס שלה או ) מתוכנה חופשית אפשר לעשות כסף.

    לידיעתך אגב, במערכת ההפעלה של מקינטוש, שהיא סגורה, יש DRM למיטב ידיעתי – היא גם מערכת סגורה ממש כמו חלונות. אז איך גם היא אינה נפוצה? איך זה שגם שם ietab לא יעבוד לך?

    sijp

    אפריל 28, 2007 at 8:37

  19. יונתן וליאור:
    יש פתרון לבעיית קיצורי הדרך בשועל – בפריסה עברית. ראו כאן:
    http://ilsh.no-ip.info/?p=418

    דרך אגב:
    כתבתי את הפוסט ממש לכבודכם 😛

    אילן שביט

    אפריל 28, 2007 at 9:54

  20. את בעית קיצורי הדרך אפשר לפתור בין השאר על ידי מעבר לשימוש בקונקורור (דפדפן חופשי לחלוטין עם מנוע KHTML שמשמש גם את הספארי שבמקינטוש ומהווה את ברירת המחדל בסביבת KDE) ואפילו באופרה רחמנא ליצלן (אופרה אינה תוכנה חופשית אבל מדובר בדפדפן משובח)
    ניקוד אפשר לקבל כפי שאמרו עם פרישת lyx אבל אני חושב ששימוש בפרישת si1452 יתן חוויה דומה יותר לזו שבוינדוז (מבוסס כאן על שמועות בלבד).
    אפשר גם להשתמש בשלוש רמות לפרישת המקשים ואפילו בפרישה שתכין בהתאם להעדפותיך (זה פשוט באופן מפתיע).

    dok2

    אפריל 30, 2007 at 2:07

  21. בGedit הקטע של להיות בעברית ולהשתמש בקיצור דרך אנגלי עובד.
    כלומר, אני יכול לשמור מסמך על ידי שימוש בctrl-s גם מבלי לשנותלפרשיה אנגלית.
    ככה שקיים איזשהו פתרון לנושא המאוד מציק הזה.
    השאלה היא איך לייבא אותו למקומות אחרים.

    מוטי

    מאי 6, 2007 at 20:04

  22. רשומה מעניינת בהחלט.
    גם אני עברתי לאובונטו לא מזמן, ואני עדיין לומדת אותה.
    אין ספק שיש לה יתרונות רבים, אבל לצערי יש פערים גדולים מאוד בין התוכנות המוכרות בחלונות לבין התוכנות החלופיות שמתאימות ללינוקס, כגון אופיס של חברת מייקרוסופט לאומת אופן אופיס- שהיא תוכנת קוד פתוח.
    אני מקווה שככל שיעבור הזמן לינוקס תגדל ותתפתח, ואיתה גם התוכנות המשרתות את המשתמש.
    אכן יש פורום פעיל מאוד של אובונוטו, אבל חסרים לי הרבה מדריכים טובים בשפה העיברית, וצריך לבצע חיפושים רבים בגוגל…
    בהצלחה שיהיה לנו עם האובונטו 🙂

    בינארית

    אוגוסט 29, 2007 at 18:37


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: